הַמִּטְבָּח בָּשְׁכוּנָה

בזכות המטבח המיוחד הזה, הכרתי את מיכל יקירתי "מסטודיו השכונה" .
תוך כדי שיחות על אימהות וקריירה תכננו יחד איך הקומודה המסכנה הזו תהפוך למטבח של שני הקטנטנים שלה.
מה שמיוחד בו, היא העובדה שהוא דו צדדי וניתן להסתובב סביבו ולבשל בכיף...
וכמו בכל פעם, והפעם במיוחד זכיתי להכיר בחורה מאאגניבה, אמא ואשת עסקים, מוכשרת ומלאת מוטיבציה!
למיכל ולכל חברי השכונה, מאחלת לכם רק הצלחה...

לפני -

ואחרי-

ואיך אפשר בלי עוד משהו שיצא לי לעשות בימים האחרונים...
בברנג'ה קוראים לו "נרתיק הטיטולים של שרון רותם". אבל יסלחו לי כולם, נרתיק לטיטולים תמיד היה קונספט קצת דבילי בעייני... והתיק המצויין הזה יכול לשמש אותי להמון דברים אחרים מלבד טיטולים.
אז הנה הגרסא הרישמית שלי ושל דקלה לתיק של שרון.
חורף חם ונעים!!

מִטְבָּח לַיָּעֵל, שִׁירָה וּלְאִמָּא... וְגַם יַנְשׁוּף

השידה המיוחדת הזו, הגיעה אלי אחרי תלאות מטורפות במיוחד, נתחיל מזה שמצאה אותה אמא אפרת בחודש שמיני בזבל של מודיעין. כל מי שעייניו בראשו יודע שלא מתווכחים עם אשה בהריון וכך מצא את עצמו אבא סוחב את השידה הביתה אחרי יום עבודה ארוך...

משם לירושלים נפתחה סאגה חדשה, חברים, סינג'ורים, גגונים, עוד גגונים, זוג סבא וסבתא ולבסוף היא הגיעה אלי לאוויר ההרים...

נציין רק שהמטבח הזה הוא עבור יעל הקטנה שבמרוצת הזמן שעבר גם זכתה לאחות חדשה ומתוקה העונה לשם שירה!

(אפרת, עברתי על המיילים שלנו ואני מבקשת שיצוין שאני הצעתי את השם הזה!!)

בקיצור, לשידה, ליולדת, לתינוקת ולכל משפחת לקס שלום...

מזל טוב ממני!

לפני -

ואחרי -

 יעל לקס המהממתתתתת ...

ולסיום, במסגרת חוג התפירה שהוזכר פה כבר בעבר, חבורת ינשופים עליזה במיוחד שתפרנו הבנות ואני השבוע...היה מצחיק שאין לתאר והאמת שזה בדיוק מה שהייתי צריכה... (דקלה ועדית, אני מתה עליכן!)
(גילוי נאות - את הגיזרה הוצאנו מבובת ינשוף שקניתי בעבר ביריד אצל נתנאלה)

מִטְבָּח מַתָּנָה

הפוסט הזה הוא גם על מטבחים, אבל בעיקר על חברוּת...
לאחרונה התחילה תקופה כזו שבה אני מוצאת את עצמי מוקפת בהרבה חברים טובים.
עם כל סיטואציה כזו, אני מבינה יותר ויותר עד כמה זה ממש אבל ממש לא מובן מאליו ...

את המטבח המיוחד הזה הכנתי במתנה, לנעמי וג'ונס לכבוד הלידה השלישית.
אין דרך אחרת לומר את זה, אני פשוט אוהבת את האנשים האלו ולא משנה מה עובר עלי, כשאני בסביבתם, תמיד מרגיש לי שיהיה בסדר...

לפני -

ואחרי -



ועוד דבר קטן:

הכי לא מקורי ויש לזה מלא הדרכות ברחבי הרשת  אבל בכ"ז מאוד רציתי להכין כזה לילדים כבר המון זמן, אז הנה סוף סוף לכבוד סוכות, שרשת דגלים שהכנתי עם שתי חברות טובות בחוג תפירה בייתי וחתרני שנקרא "במתנ"ס של עדית.."

עדית ודקלה - כפרה עליכן... (מה עושים בשבוע הבא??)

בתמונות מופיעות השרשרת שהכנתי אני והשרשרת שדקלה הכינה.

חג סוכות שמח!

פֶסְטִיבָל

כמה דקות לפני שנכנס החג הזה' פוסט קצר, ברגע האחרון,
היכן שתהיו שתתחיל לכם לכם שנה טובה טובה ומאושרת...

פסטיבל , מילים: אברהם טל,רני אייזנברג, לחן: אברהם טל.

הַמִּטְבָּח שֶׁל נֹגַהּ וְאֵילוֹן

את השידה המדליקה הזו התבקשתי להשאיר כפי שהיא ולהתערב רק "בקטנה" כדי להפוך אותה למטבח המיוחל,
"אנחנו אוהבים אותה כמו שהיא", הסבירה לי אמא שלומית.
האמת, אני לגמרי מזדהה...
אז הנה המטבח של משפחת כץ. שהיה אמור להיות מתנת יומולדת והפך למתנת ראש השנה...
מצאו את ההבדלים...


לפני - (שיפצתי רק את השידה, הילדים היו מושלמים כמו שהם...)

ואחרי -

יוֹרֵה שמח לכולם!!

מִּטְבָּח לְהִלֵּל

הרבה זמן לא הייתי כאן, המון דברים קרו , הקיץ הירושלמי כבר כמעט בסופו... והשנה החדשה כבר דופקת בדלת...
והנה אני כאן בכוחות מחודשים, באנרגיות חיוביות עם מטבח מיוחד למשפחה מיוחדת!
הכירו את המטבח של של משפחת אָדֵל, הזמינה אותו דודה אסתי מקנדה הרחוקה במיוחד להולדת אח חדש להלל הקטן!
את המטבח הזה צילמתי עם ערכת כלי אוכל עשויה מבדים בלבד, את הערכה המגניבה הזו קיבלתי במתנה מזוג חברים יקר ואהוב שטיילו להם בוינה, ראו את הסט וחשבו עלי - אורי ולילך תודה יקיריי!!

שיהיה רק טוב...

  Dear Aunt Esty, Thank you for this lovely gift...

לפני -

ואחרי -

בְּגַן שֶׁל גֶּלָה

באוויר הקסום של הרי גוש עציון, נפתח השנה גן חדש. גֶלָה הגננת, בחורה מיוחדת (מזמן לא פגשתי אדם שליו כל כך...) הזמינה כמה פריטים לכבודו.

מלבד המטבח (תודה לאמא שלי שלימדה אותי לסרוג אריחים יפים כאלו...) ומכונת הכביסה,

הכנתי גם דוכן מכולת וארון קודש קטן!

מיותר להסביר שמעולם לא הכנתי ארון קודש, קטן או גדול... ואני מקווה שהקדוש שם למעלה לא יכעס עלי שעשיתי אותו ממגירה ישנה שמצאה לי חברה בקטמונים (אביטל - כפרה עליך!)

רצה הגורל ומצאתי את עצמי רוקמת פרוכת קטנה בשעת לילה מאוחרת.. בכנות, זה מה שכיף בעבודה המוזרה שלי, כל מפגש עם לקוחה מביא אותי למקומות ומשימות חדשות ומאתגרות.

ארון הקודש הקטנצ'יק הזה, נתרם לגן על ידי הוריה של שולה ז"ל - ילדה קטנה שנפטרה בשנה שעברה.

אני מקווה שהתפילות המתוקות של הילדים בגן יביאו על כולנו הרבה הרבה טוב...

לפני- 

אחרי - 

בתפקיד החנווני האדיב - אורי וייס

 

לסיום, הנה קישור להדרכה קטנה שהכנתי לאתר Xnet -

http://www.xnet.co.il/diy/articles/0,14712,L-3086901,00.html